למרות שצפוי שהכלכלה העולמית תשמור על קצב צמיחה דומה בשנת 2025 לזה של 2024, ההאטה הכלכלית בארצות הברית ובסין עשויה להביא אתגרים חדשים ל רכש בגדים, לרבות ביקוש מוחלש ותחרות מחירים מועצמת.
באשר לסביבה המקרו-כלכלית ב-2025, היא תיתן את הטון לרכש בגדים. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי מעריכים כי קצב הצמיחה הכלכלית העולמית בשנת 2025 יעמוד על 2.7-3.2%, כמעט ללא שינוי מהשנה הקודמת. באופן דומה, ארגון הסחר העולמי (WTO) צופה כי הסחר העולמי בסחורות יגדל ב-3.3% ב-2025, מעט יותר מה-2.6% ב-2024.
למרות שיפור הדרגתי זה, שתי הכלכלות הגדולות בעולם - ארה"ב (עם קצב צמיחה של 2.2% ב-2025, נמוך מ-2.8% ב-2024 ו-2.9% ב-2023) וסין (עם קצב צמיחה של 4.5% ב-2025). 4.8, נמוך מ-2024% ב-5.2 ו-2023% ב-2025) - הם צפוי לחוות האטה בצמיחה הכלכלית בשנה החדשה. ההאטה הזו גורמת לכך שיצרני ביגוד עולמיים, במיוחד אלו במדינות מתפתחות המייצרות כמויות גדולות של ביגוד בסיסי, עלולים להמשיך להתמודד עם מחסור בהזמנות ב-XNUMX עקב ביקוש חלש לייבוא כולל.
מה שעוד יותר מדאיג הוא שככל שסין נאבקת להתמודד עם הירידה במכירות המקומיות, שוק הביגוד העולמי עשוי לראות זרימה של יותר מוצרים סיניים בעלות נמוכה, במיוחד דרך ערוצי מסחר אלקטרוני חדשים.
ראוי לציין שפחות ממחצית מזה של סין ייצור בגדים משמש לייצוא, דבר המעיד על כך שכושר הייצוא שלו לא פותח במלואו. בנוסף, למרות שרמות השכר בסין גבוהות יותר ממדינות רבות אחרות לייצור בגדים באסיה, מחיר היחידה של בגדים המיובאים על ידי ארה"ב מסין (בדולר ארה"ב למ"ר שווה ערך ($/SME)) ירד ביותר מ-21% מ-2018 עד 2024 (נכון לאוקטובר). לעומת זאת, מחיר הבגדים המיובאים על ידי ארצות הברית ממקומות אחרים בעולם עלה באותה תקופה ב-7.8%. בקשר לכך, לעתים קרובות מתעלמים מכך שאפילו שיין, קמעונאית "אופנת סופר מהירה" הידועה במחיריה התחרותיים ביותר, לא ביססה נוכחות בשוק הסיני עקב חששות מתחרות מחירים עזה. במילים אחרות, גם מבלי לקחת בחשבון את המכסים החדשים של טראמפ, מתח הסחר בשוק האמריקאי ובאזורים אחרים על מוצרים סיניים עשוי להסלים עד שנת 2025. במקביל, חברות אופנה עשויות להמשיך להשתמש בגיוון רכש כדי להפחית סיכונים עקב חששות לגבי הסלמה גלובלית מתחים גיאופוליטיים ואי ודאות בנוגע למדיניות הסחר במהלך כהונתו השנייה של טראמפ. עם זאת, "הפחתת התלות בסין" ותנועות גיוון הרכש עדיין לא הביאו יתרונות משמעותיים ליעדי רכש קרובים או מתפתחים כמו חצי הכדור המערבי ואפריקה שמדרום לסהרה (SSA). תוצאה זו נובעת בעיקר מכך שחברות אופנה משתמשות בסין כדי לרכוש מוצרים שונים, בעוד שספקי חצי הכדור המערבי ו-SSA יכולים לייצר רק כמה קטגוריות בסיסיות.
לדוגמה, המחקר האחרון מראה שבתשעת החודשים הראשונים של 2024, אפילו ללא פלטפורמות גדולות כמו Shein, Amazon ו-Temu, חברות אופנה אמריקאיות רכשו יותר מ-60000 יחידות מלאי בגדים (SKUs) מסין. לעומת זאת, הודו וויאטנם סיפקו כל אחת כ-15000 מק"ט, קמבודיה ובנגלדש תרמו כל אחת 3000 מק"ט, מקסיקו סיפקה רק 2000 מק"ט, והמדינות החברות ב-CAFTA-DR ו-AGOA סיפקו כל אחת כ-200 מק"ט. לכן, גם אם חברות אופנה ידווחו על רכישות ממדינות נוספות, הן עשויות להמשיך וליצור מקור ממדינות אסיה בעלות יכולות יצוא ומבנים קרובים יותר לסין. בינתיים, ייתכן שהערך הכולל או נפח הסחר לא ישקף באופן מלא את התמונה המלאה של גיוון הרכש. גם אם יהיו שדרוגי תעריפים חדשים, מגמה זו עשויה להימשך עד 2025.
תעשיית האופנה הנוכחית היא גלובלית מאוד ונשענת במידה רבה על זרימה תכופה של סחורות ושירותים חוצי גבולות. לכן, חוסר הוודאות והאופי הפרוטקציוניסטי של מדיניות הסחר של ארה"ב במהלך כהונתו השנייה של טראמפ עשויים להציב אתגרים משמעותיים לתעשיית האופנה בשנת 2025. מה שמדאיג במיוחד הוא שצעדי המכסים החדשים של טראמפ יגדילו את עלויות הרכש של חברות האופנה, ייצרו לחץ אינפלציוני נוסף, להפחית את כוח הקנייה של צרכנים אמריקאים עבור ביגוד, ולהפעיל צעדי סחר תגמול מצד שותפי סחר אמריקאים, שבסופו של דבר פוגעים בכלכלה האמריקאית. ראוי לציין כי בשנת 2018, כאשר ארה"ב הטילה מכס של 7.5% 301 על חלק ממוצרי ההלבשה הסיניים, קצב הצמיחה של מדד המחירים לצרכן בארה"ב (CPI) היה נמוך יחסית, ועומד על 1.9%. עם זאת, הטלת מכס עולמי של 20%, מכס של 60% על מוצרים סיניים, והמכס הקונבנציונלי הקיים של 15%-30% על ביגוד כאשר מדד המחירים לצרכן בשיא היסטורי זה כמו להוסיף שמן למדורה.
בנוסף לתעריפים, עד שנת 2025 או אפילו קודם לכן, חברות אופנה אמריקאיות וספקי מסחר אלקטרוני עולמיים רבים יעקבו מקרוב אחר האופן שבו הקונגרס וממשל טראמפ החדש משנים את כללי המינימום, הפוטרים כיום מכסים ורוב נהלי המכס עבור סחורות קטנות בשווי של פחות מ- 800 דולר. עם התעריפים החדשים של טראמפ, יש הסבורים כי מילוי "הפרצה" המינימלית הפך להיות דחוף עוד יותר מכיוון שהוא יוצר יותר תמריצים כלכליים להשתמש בכלל כדי לעקוף את העלאות המכסים. יחד עם זאת, ההצעה הנבחנת מציעה להסיר לחלוטין את מוצרי הטקסטיל וההלבשה מהרמה המינימלית, מה שעלול לגרום ל"רעידת אדמה" לחברות אופנה שמשתמשות רבות בכלל.
גם היחס והפילוסופיה של טראמפ כלפי הסכמי סחר מסורתיים ותוכניות העדפת סחר ב-2025 ראויים לתשומת לב. במהלך כהונתו הראשונה, טראמפ יזם מספר משא ומתן סחר דו-צדדי, כולל שיחות עם בריטניה, יפן וקניה. באותו זמן, טראמפ האמין שההסכם הבילטרלי יספק לארצות הברית מינוף נוסף להגיע ל'עסקה' טובה יותר. במונחים של רכש וסחר ביגוד, שתי תוכניות הדגל להעדפת סחר בארה"ב - חוק הצמיחה וההזדמנויות באפריקה (AGOA) וחוק התקווה/עזרה של האיטי - יפוג בספטמבר 2025. לא בטוח אם ממשל טראמפ החדש יתמוך בחידוש מוקדם משתי תוכניות העדפת סחר אלה עם שינויים מינימליים, או מעדיפים לנהל משא ומתן מחדש ולהוסיף אלמנטים דו-צדדיים חדשים.
בנוסף, למרות שממשל טראמפ החדש עשוי שלא לתת עדיפות לטיפול בשינויי האקלים, זוהי מגמה בלתי הפיכה עבור חברות אופנה להקצות יותר משאבים כדי לעמוד בחקיקה הקרובה או המיושמת בנושא קיימות וסביבה (בין אם במדינות האיחוד האירופי או בארה"ב). שלא כמו בעבר, שבו להיות בר-קיימא יותר פירושו רק הגדלת עלויות התפעול או תשלום "עמלות חד-פעמיות", הדור החדש של היום של תקנות ממוקדות קיימות כגון אחריות יצרנים מורחבת (EPR) דורשות מחברות לשנות את הלך הרוח שלהן ולהפגין שיפור מתמיד. מעניין שמחקרים עדכניים העוקבים אחר הצהרות קיימות עבור מוצרי ביגוד מצביעים על כך שמונחים מעורפלים כמו "בר-קיימא" ו"ידידותי לסביבה" מוחלפים בהדרגה במילות מפתח ניטרליות יותר מבוססות עובדות כמו "ממוחזר", "פסולת טקסטיל" ו"השפעה נמוכה .
במקביל, אספקת מוצרי לבוש ומוצרים "ברי קיימא" באמצעות "סיבים בר קיימא מועדפים" יכולה לספק לחברות אופנה הזדמנויות חדשות לגוון את בסיס הרכש שלהן ולהרחיב את רשת הספקים שלהן. לדוגמה, מחקר הראה שבשוק האמריקני, סין ומדינות רבות אחרות באסיה לא בהכרח הן העיקריות ספקים של בגדים עשוי מחומרים ממוחזרים. להיפך, בשל הייחודיות של מוצרים כאלה, למדינות באירופה, בחצי הכדור המערבי ואפילו באפריקה יש יתרונות ויכולות רכש ייחודיות. לכן, בשנת 2025, אנו יכולים לצפות לשיתוף פעולה הדוק יותר בין צוותי העיצוב, פיתוח המוצר, המכירות, הרכש והמשפטים בתוך חברות אופנה, תוך עבודה משותפת כדי לענות על הדרישה ההולכת וגוברת לביגוד בר קיימא ולהבטיח עמידה בתקנות המשתנות ללא הרף.